top of page

עוד רגע ממש הם יוצאים לחופש

שלום קיצי וסבלני לכם,

עוד רגע ממש הם יוצאים לחופש. באופן לא מפתיע בעליל, נעלה לדיון את המילה "סבלנות" – איך לא? מי שאינו שייך לכוחות החינוך ולא יצא לחופש, ימשיך וינסה לחיות את חייו כרגיל. ינסה זו מילת המפתח, כי החל מיום חמישי הבא 21/6 בבוקר ועד סוף אוגוסט שום דבר לא יהיה שוב "כרגיל"...

ונתחיל דווקא בחיובי: לא חייבים ללבוש שכפ"ץ וקסדה בעת שאנו מנסים להעיר אותם והם "יורים" עלינו אש וגיצי "תעזבי אותי", "אני עייף", "עוד חמש דקות", "מה את רוצה?", "שמעתי, תפסיקי לחפור..." וכהנה, שישנו.... והם אכן ישנו. עד 12:00-13:00 במצב הטוב. לא חייבים לעמוד בשש בבוקר מול המקרר עם ערפילים בעיניים ועם ידיעה ברורה שמה שלא נשים בכריך – יהיו טענות. אין צורך בכריכים... לעומת זאת בשש בערב המקרר, המטבח, פינת האוכל, הסלון, השטיח ועוד כמה מוקדים אסטרטגיים בבית, יראו כאילו כל צבא סין עצר כאן להתרעננות.... וגם, לא חייבים לדאוג שתהיה חולצת בית ספר ערוכה ומוכנה לפקודתם כל בוקר, אבל בערב נבין שצבא סין התרענן ממש... הלכו לים / בריכה, התקלחו, השאירו בגדי ים, מגבות, תחתונים וטישיטרס בכל פינה אפשרית ולא אפשרית בבית. מה רציתם, שירטיבו את המדים?? הארנק שלנו ייצא מבדידותו, נאלץ לשמן את צירי דלת חדר השינה ולתלות עליה שמיכה שתבודד לנו את רעש הטלוויזיה, מחשב, חברים בארבע לפנות בוקר. ב"סופר" השכונתי ישמחו מאד לקראתנו כי נבקר שם פעם ביום במקום אחת לשבוע, בכל שעה שנעלה על רכבת נרגיש כאילו זה עתה נחתנו במסיבת טרנס. ואילו אין די בכל אלו ועוד, ימי הקיץ נותנים תחושה של חיים בתוך קדירת מרק מהביל. בחודשיים המאד ארוכים האלה, יש משהו אחד קצר. העצבים שלנו. הם מתקצרים מיום ליום, משעה לשעה ובסוף אוגוסט הם כבר לא קיימים כלל... שחוקים עד דק! אז יקיריי, ס ב ל נ ו ת!

זה בדיוק המקום שאנו יכולים להתחיל לתרגל צדיקות. לשיעור הזה קוראים – איך להיות סבלנים בקדרת מרק מהביל. ואז, נשלוף מתוך חפיסת הקלפים את קלף הסבלנות.

Patience – סבלנות

קלף מספר 7 בסדרת אדמה.

המספר 7 באופן כללי מזמין אותנו להתבוננות, לחפש את השיעור, את המסר. האישה בקלף בהריון. אי אפשר לקצר הריון, נדרשת סבלנות לתהליך, כמו שהריון לוקח תשעה חודשים. (והחופש רק חודשיים...) האישה בקלף נשארת רגועה, היא יודעת שזה הזמן להיות פאסיבית, לתת לטבע לעשות את שלו, זמן של מסתוריות, בדומה לשעות שלפני השקיעה. סבלנות מזמינה אותנו להיות במצב של המתנה, הטבע יודע לחכות לרגע הנכון, משהו בתוכנו מתחיל לגדול, סבלנות, אין צורך להאיץ תהליכים.

אז סבלנות, יקירי, סבלנות. הקיץ יגיע לסיומו. אוגוסט גם. בתוך קדירת המרק המהביל פאסיביות זו המילה המתבקשת, בעיקר לעצבים שלנו. קחו הכול באיזי. בשעות הבוקר המוקדמות והיחסית יותר נעימות, אם עומדים על קצות האצבעות, אפשר לראות את 1 לספטמבר באופק. היורשים יחזרו לשגרת יומם, נראה פחות את הקופאית בסופר וברכבת ישמע רק קול הכרוז "סוף החופש"! תנו לטבע לעשות את שלו והסתיו באופק. תהיו סבלנים, תנו לעצבים שלכם קצת מנוחה, שבו עם כוס יין לבן וצונן ואבטיח קר בערב על המרפסת עם האהבה הצמודה שלכם ותחליטו שאין מה לעשות, רק סבלנות.

לפני שתשימו לב – נהיה כבר בחגים. זו כבר סבלנות מסוג אחר, אבל עכשיו לא נדון בזה. למה לעצבן את העצבים?

פוסטים אחרונים
ארכיון
תגיות
הצטרפו אלינו
  • Facebook Basic Square
bottom of page